התפרצות רגשית

הגדל

 

 

   

שאלה:

שלום כבוד הרב.
 ידוע לי שהרמה הכי גבוהה של רוחניות היא פעולה בעקבות השכל ולא בעקבות הרגש, (ולא תתורו אחרי לבבכם ועינכם), הרגשות שלי גרמו לי הרבה נזק, קשה לי להתחזק בצורה שלימה כאשר אני פועלת בצורה ניכרת על פי רגשות, מצד שני אינני רוצה להיות חסרת רגשות אלא למצוא איזון. רציתי לשאול איך אני אצליח כמו שאומרים "להפחית" מרמת הרגשות ולא להדחיק אותם לגמרי כי כשניסיתי הדבר גרם להם להתפרץ שוב. אשמח לעזרה. 
 
תודה

 


 

   

תשובה:

שלום רב!

דבר ראשון יש להבדיל בין עבודת ה' ברגש וחיים רגשיים, לבין פיתוי רגשי המעוור את כח השכל.

ואני אסביר את עצמי.

יש נושא אחד, והוא שאדם צריך להיות מודע שרגשות ופיתויים שונים גורמים לו לעשות דברים שמבחינה שכלית הוא לעולם לא היה עושה אותם, ועל כך התורה הזהירה לא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם.

הצורה הכי טובה לקיים את המצווה הזאת, הוא להמנע מלהכנס לנסיון.

יש על כך משל עתיק, בכפר קטן היה עגלון מקצועי שהתפרנס במשך שנים רבות ממלאכה זו. באחד הימים הגיע עגלון צעיר וניסה להתחרות בעגלון הותיק, מטבע הדברים נוצר סכסוך וויכוח שהתגלגל לפתחו של מושל הכפר. המושל פסק שיבחנו את העגלון הצעיר אם הוא מקצועי דיו, וכך התקיים המבחן הפומבי:

העגלון הותיק שאל את הצעיר 'מה תעשה עם אתה נתקע עם עגלה מלאה נוסעים וילדים, והעגלה תקועה בביצה'.

העגלון הצעיר השיב בבטחה שהוא יצליף בסוסים עד שהם יצליחו להוציא את העגלה מהביצה.

'ואם זה לא עוזר' הקשה הותיק.

אני יפרק מהעגלה כמה קרשים, ויניחם תחת רגלי הסוס.

'ואם זה לא עוזר' הקשה הותיק.

אני יביא עוד סוס מכפר סמוך

'ואם אין' הקשה הותיק.

אני ידחוף את העגלה מאחורה.

'ואם זה לא עוזר' הקשה הותיק.

'נו מה תעשה אתה' התגרה בו הצעיר.

ואז העגלון הותיק השיב תשובה ששללה לצמיתות את הרשיון מהצעיר:

'עגלון מנוסה אינו נכנס לביצה'...

חשוב מאד בכל פעם כשמגיע איזה דבר שעלול להביא את האדם למשיכה או נסיון לא ראוי, לעצור ולומר לא. ולהיות גאה בעצמו ניצחתי בכך שלא נכנסתי לבוץ.

האדם חייב לזכור כי האלוקים גאה במיוחד באדם שנזהר ולא הביא את עצמו לידי נסיון הרבה יותר מאדם שעמד בגבורה בנסיון קשה.

לא מדבור בטמינת הראש בחול, אלא במהלך נבון מחושב וחכם, ויש לאדם שכר עצום על כל פעם שהוא מונע את עצמו מנסיון, חשוב שתהיי גאה בעצמך, אני חזקה וחכמה, ואני יודעת שלא להכנס לבוץ.

בברכות השחר חכמים תיקנו להתפלל כל יום 'ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עוון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון'. משום שהדברים תלויים זה בזה.

אך שוב החיוב הוא להמנע מלהכנס לתוך מצב רגשי או פיתוי שיהיה קשה לצאת ממנו, אך הדבר הוא סוגיא אחרת מאשר האם להתנהל בצורה רגשית או שכלית.

 

יש נושא אחר לחלוטין, האם לחיות בצורה רגשית יותר, מתלהבת, או בצורה שכלית יבשה. צריך הרבה עבודה להגיע לאיזון נכון של הכוחות, זה לא דבר שבא ברגע אחד, וצריך ללמוד את הנושא בהרחבה. ובכלל הנשמה של בת היא יותר רגשית, והיא צריכה לתת יותר מקום לרגש, אך כמובן שגם בת צריכה לתת מקום גדול לכח השכלי שלה.

את מוזמנת להעלות דוגמאות ספציפיות שבו את מתמודדת, ואני ישמח לכוון אותך במקרה המסוים.

 

שבת שלום

בהצלחה רבה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

עבור לתוכן העמוד