תגיד אמן!

"אני לא מוכן לבוא לכאן יותר בחיים!"
"מה קרה, אבא?"
"אני לא מוכן שידברו אלי ככה! ממש כפיה דתית!"
"מי?"

הגדל

"אני לא מוכן לבוא לכאן יותר בחיים!"
"מה קרה, אבא?"
"אני לא מוכן שידברו אלי ככה! ממש כפיה דתית!"
"מי?"

"מי? את שואלת מי?, הבעל שלך! מרשה לעצמו להתחצף אלי!"
"אני לא מבינה, אבא, הלכתי להביא קינוח, חצי דקה לא הייתי לידכם, מה הוא כבר הספיק להגיד שכל כך הרתיח אותך?"
"הוא רצה להוציא אותי מכאן! ואחר כך שאני עוד אגיד על זה אמן!"
"להוציא לאן? אבא, אני לא מבינה".
"לא יודע, כנראה שהוא ניצל את ההזדמנות שהלכת למטבח ורצה לזרוק אותי מהבית!"
"מה? זה לא יכול להיות! אני אלך לבדוק איתו."
"אלון, אתה אמרת לאבא שלי לצאת מהבית?"
"מה?! חחחח... עכשיו אני מבין לאן הוא נעלם, שיהיה בריא אבא שלך..."
"מה קרה?"
"סיימנו לאכול אז בסך הכל שאלתי אותו אם הוא רוצה ש'אוציא' אותו בברכת המזון, אמרתי שהוא רק צריך להגיד אמן, ואז הוא נעלם... "
"אהה... אבא, אלון לא התכוון שתצא מהבית, הוא בסך הכל רצה לברך ברכה אחרונה על האוכל, בה אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא, ומכיוון שאתה עדיין לא יודע את הנוסח, הוא התכוון שתקשיב לו, הוא יגיד את הברכה ואתה תצא ידי חובה, ממש כאילו שברכת בעצמך. ובקשר ל'אמן', על ידי כך תאמת את דבריו, כי 'אמן' זה 'אמת' ובכך אתה מאשר את דברי השבח ששמעת".
"מה, ככה זה עובד? כל כך פשוט? אני בסך הכל צריך להגיד 'אמן'? ויוצא שכאילו בירכתי?"
"כן!"
"אז מה הבעיה?, אני אעשה את זה בכל פעם!"
"אמן"...

 

עבור לתוכן העמוד