חטאים וחביות אבק שריפה

חכמנו זכרונם לברכה אומרים שכשאדם רואה אשה שסטתה מהדרך ועשתה מעשים לא ראויים, עליו להפוך לנזיר ולהפסיק לשתות יין.

 

אומנם בדורנו אין נזירות, וכמובן שלא היינו ממליצים לאיש להפוך לנזיר בזמן שבית המקדש אינו קיים ואי אפשר לקיים את מצוות הנזירות על כל פרטיה (כולל הבאת קרבנות לבית המקדש).

 

אבל בכל זאת, עלינו ללמוד מדברי התורה גם לזמנינו אנו, לחיי המעשה בדור הנוכחי.

 

לכאורה צריך להבין, למה מי שראה אשה זרה חוטאת בחטא חמור כל כך, צריך כביכול להיענש ולהפוך לנזיר שאינו יכול לשתות יין למשך תקופת נזירותו. מה אני אשם שהיא חטאה?

 

אלא ההסבר הוא שכשאדם נתקל במקרה חמור כל כך של פריקת עול, הוא צריך לבדוק מה הוביל לכך. ומה מוביל אשה לעשות כזה חטא חמור? מה מוביל את האיש שחטא עמה לעשות מעשה מכוער כל כך? זו ההוללות, פריקת עול, שכרות או ההתנהגות אופיינית למי ששתה אלכוהול, שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה, כפי שאומרים חז"ל.

 

וכשאדם רואה למה השחוק והקלות ראש גורמים, עליו להימנע מהם. מותר לצחוק ולשמוח, אבל צריך להימנע מהוללות ומפריקת עול. לזכור שבכל רגע נתון עיני ה' צופיות עלינו ובוחנות את מעשינו.

 

זו גם הסיבה לכך שחז"ל הקדושים גדרו לנו גדרים, וזו הסיבה שהרבנים בכל הדורות, כולל בדור הנוכחי, גוזרים גם הם גזרות, וקובעים מה מותר וממה צריך להתרחק.

 

כי הרבנים יודעים עד כמה החטא חמור. הם מבינים את המשמעות של החטא, והם גם מבינים מה מוביל אנשים לחטוא, ולכן הם מפזרים תמרורי 'עצור' ושלטי אזהרה בדרך אל החטא, עוד לפני החטא עצמו.

 

משל למה הדבר דומה, לאזרח שינסה להתקרב למחסן בו מוחזקים ראשי נפץ גרעיניים. הוא יתקל בגדר תיל המגובה בגדר חשמלית בכניסה לבסיס, בזקיפים חמושים שניצבים בשער ועל גבי מגדלי תצפית ובכלבי שמירה שמשוטטים באזור ומנסים לאתר גורמים זרים שינסו לחדור למתחם ללא אישור וסיווג ביטחוני מתאים.

 

גם אחרי מערך השמירה הכבד יתקל האזרח בשורה של גדרים נוספים. כל שער יצריך בדיקה, אישור מגבוה, ואזהרות חוזרות ונשנות. אסור לעשן, אסור לצלם, אסור לגעת בשום דבר.

 

וכל כך למה? לא מספיק להגיד לכולם שאסור לגעת בראשי הנפץ הגרעיניים, כי הנגיעה עלולה להוביל לפיצוץ שיקטול המוני בני אדם?

 

לא!

 

זה לא מספיק!

 

כשהסיכון עצום כל כך, אמצעי הזהירות הננקטים מפניו צריכים גם הם להיות בהתאם.

 

נכון הדבר גם לגבי איסורי תורה. כשאיסור של חילול שבת חמור כל כך, אם נבין שהוא אכן חמור כל כך, נבין גם את הצורך להישמר מפניו, להתרחק כמטחווי קשת, ולא להתקרב למקום שבו אנו עלולים להיכשל חלילה באיסור של חילול שבת, או כל איסור אחר שאסרה עלינו תורת ה'.

 

אם נבין שכל חטא הוא חבית אבק שריפה, נדע להישמר מפניו ולפחד ממנו בהתאם.